הפסיכולוגיה המודרנית בוחנת את הנפש, הנפשספציפית בפעילותה האישית. לכן אישיותו של האדם ופעילותו הם בין הגורמים החשובים ביותר ללמוד בפסיכולוגיה.
אדם הוא אדם בעל תודעה ובו בזמן מבטא פעילויות שמטרתן פיתוח חברתי.
מתוך הגדרה זו מתברר כיהאישיות והמושג "אדם" שונים. אחרי הכל, זה לא יכול להיות אמר כי תינוק שזה עתה נולד הוא אדם או אדם. כמו כן, אנשים הסובלים ממחלות קשות, הפרעות נפשיות - במקרים אלה, לאדם יש התפוררות בלתי הפיך של העולם הפנימי.
על מנת להפוך לאדם, בתחילה אדם צריך להשיג רמה מסוימת של שיפור בפיתוח נפשי פנימי.
אדם אינו יכול לחיות בבדידות, משום שהואחלק בלתי נפרד מהחברה הסובבת. כל מה שההורים מלמדים את הילד הוא להשתמש בחפצים שונים, לדבר, להשתתף בפעילויות חברתיות, לעבוד - בתחילה נושא את חותמת היחסים עם העולם החיצון. בשל כך, האישיות המתהווה של אדם צעיר נחשפת תחילה להשפעה הישירה של היחסים החברתיים המבוססים ומבוססים. התוצאה היא שהמחשבות שהאדם רואה בהן אינדיווידואליות עדיין נוצרות כתוצאה מהשפעת החברה הסובבת. מכאן נובע שאישיות היא לא רק חלק מן החברה במישור הפיזי, אלא הגדרה לא מדויקת ולא נכונה של אישיות, התודעה של הפרט והתנהגותו קשורות באופן ישיר לרעיונות ולתנאים הספציפיים של החברה הסובבת.
ראוי לציין שההשפעה של החברה על הפרט היאלא היבט מאוד פשוט וישר. ואכן, כיום יש פשוט מספר עצום של תנאים חברתיים שונים. הם שונים במאפיינים חברתיים וטריטוריאליים, מסורות ואמונות שונות, פעילויות עבודה וסף מוסרי.
בעלת השפעה ישירה על התפתחות האישיותהשייכות למעמד או לאום. אך גם אם אנשים הם נציגים של אותו גזע, חיים באותה מדינה ועומדים באותה רמה חברתית, עולמם הפנימי אינו מתגבש באותה צורה. אחרי הכל, אדם מגיל לידה נמצא בסביבה חברתית צרה יותר שמציבה עליו תנאים מסוימים. במשפחה הילד לומד לראשונה על האמונה (קתוליות, נצרות, איסלאם, פרוטסטנטיות וכו '), גדל ברמה תרבותית מסוימת, לומד את ההשקפה "הנכונה" על החיים. כמובן, המושג "אדם" לא תמיד מתכוון לאדם, אנו כבר מבינים שילד אינו יכול להיות אדם מן המניין, תהליך התהוות והתפתחות האישיות יתרחש אצל ילד כשיגדל, גם השקפותיו על כמה דברים, יסודות, מסורות ישתנו. ...
הגדרה קצרה והתפתחות הדרגתית של הפרט נוצרים מכך - זהו אדם שעובד ולוקח תמיד חלק פעיל בחיי החברה אליה הוא משתייך.
כמובן שלמבנה האישיות יש מספר טבועיםתכונות טבעיות. אלה כוללים נטיות מולדות, תכונות של מערכת העצבים המרכזית, מצב אברי הדיבור והחושים באדם בזמן לידתו. הרי כבר הוכח שגמד או אדם עם פגמים, ליקויים וליקויי דיבור מתנהג ומרגיש בחברה הסובבת רחוק מלהיות נוח כמו אדם שנולד ללא כל פגמים ומומים מולדים.
האישיות מתפתחת תמיד, צומחת מבחינה מוסרית ורוחנית. המושג "אישיות" ומושג "האדם" אינם יכולים להתקיים בנפרד זה מזה.
לדוגמא, אדם אחד שואף כל חייוהכרה עצמית, קוראת הרבה, משתפרת מבחינה אינטלקטואלית, רוחנית, מוסרית - זו אישיות רבגונית. האחר מתעכב על התכונות האישיות הנרכשות שנוצרו בו בזמן ההתבגרות, אך יחד עם זאת הוא עובד ולוקח חלק בפעילויות חברתיות. שניהם אנשים, שניהם אישים, עם זאת, בעוד שאחד מהם הוא אישיות רב-תכליתית, והשני הוא פשוט אדם מעוצב. מכאן נובע כי המושג "אישיות" שונה כמו המושג "אדם" - אנשים ואישים של ימינו הם גיוון מוחלט.
כל פרט בחברה המודרנית בא לידי ביטויטענות משלו. לפי טענות הפרט הכוונה היא לתפקידים ולמטרות שהאדם מגדיר לעצמו כרצוי, בר השגה, אמיתי ובר-ביצוע.
האידיאל של האדם המודרני הואאישיות רבגונית. אצל אדם כזה "שלמות גופנית, טוהר מוסר ועושר רוחני" נמצאים בהרמוניה מושלמת. הודות לבניית חברה מודרנית, זה הופך להיות אמיתי לחלוטין לחנך ולפתח אישיות רב-גונית באדם.
