לפעמים קשה לתת הגדרה חד-משמעיתלהפיץ מילים. לדוגמה, החינוך הוא תהליך (השגת ידע, מיומנויות, כישורים, היווצרות אישיות), והתוצאה שלו. בדרך כלל זה רציף, אם אנחנו לא מדברים על הצד הפורמלי-ארגוני, אלא על המהות. מנקודת מבט של סוציולוגיה ותרבות, החינוך הוא תחום חשוב של החיים החברתיים, המורכב בהעברת והטמעת מסורות, ידע, נורמות ומורשת שנצברו במשך מאות שנים.
האדם נוצר בסביבה מהסוג שלו.הוא מקבל מידע מהעולם החיצון ואנשים עוד לפני שהוא לומד לקרוא ולכתוב. מנקודת מבט זו, החינוך הוא מערכת הוליסטית ומשולבת, הכוללת ידע ומיומנויות רלוונטיות - לדוגמה, היגיינה, יצירת יחסים, נורמות תקשורת, פעילות מקצועית. אבל כל המבנה של מידע על העולם והאדם הוא לא נוקשה, אחת ולתמיד נתון. זה כל הזמן להיות שונה, השתנה, השתנה. אדם לומד כל חייו, לימודו הולך ומתרחב, ומיומנויות הפעילות בתחומים שונים של החיים משתפרות. משפחה, גן ילדים, בית ספר, בית ספר טכני, בית ספר מקצועי, אקדמיה או אוניברסיטה הם מרכיבים ארגוניים. אבל אנחנו מקבלים ידע מכל מקום - מתוך ספרים, סרטים, טיולים, שיחות עם אנשים אחרים. לכן, החינוך הוא תהליך של היווצרות אישיות.
רשמית, זה גם מרכיב חשובחיי חברה. תפיסה זו כוללת את כל הארגונים והמוסדות הנוטלים חלק ישיר או תורמים לרכישת ידע, מיומנויות והרגלים. וכאן אתה יכול לזהות מראש בית הספר, הספר, חינוך מקצועי, כמו גם גבוה יותר לתואר שני. בכל שלב, בהתחשב בגיל ובמאפיינים הפסיכולוגיים של התפתחות האדם, צורות העברת הידע אליו ותכולתן שונות מהמקורות הקודמים. למשל, ילדי הגן לומדים הכל במשחק, ואילו לתלמידים ולבוגרים של האוניברסיטה, דרכי החינוך כוללות, בראש ובראשונה, עבודה עצמאית עם מקורות, סמינרים, הקשבה להרצאות.
הפונקציות של מערכת ההכשרה הן לא רק העברת מיומנויות וידע. הם מרמזים על התפתחות מורכבת של האישיות.
