Условия современного страхования позволяют ליישם דרכים שונות כדי לכסות הפסדים אפשריים. אחת השיטות שבהן נעשה שימוש היא הביטוח של עבר העבר - מה שנקרא ביטוח בתקופה רטרואקטיבית. פיצוי מסוג זה מוחל בחוזים המסוכמים בין ישויות משפטיות בתחומים שונים של פעילות כלכלית.
תקופה רטרואקטיבית נקראת תקופת התפוגהפוליסת ביטוח מוסכמת על ידי שני הצדדים. תקופת הביטוח מתחילה במועדים שקדמו למועד סיום חוזה הביטוח ומסתיימת עם מועד דוח הפוליסה. כל האירועים המבוטחים המתרחשים בתקופה נתונה מכוסים מסכום תגמולי הביטוח.
בחוזי ביטוח, תקופת הביטוח למפרע הינה גורם זמני שעליו תשלום הפיצוי בגין האירוע שאירע לפני החתימה על החוזה תלוי.
ישנם שני סוגים של תקופה זו:
תחום העדיפות ליישום (ביטוח רטרואקטיבי) הוא בנייה, ביטוח סיכונים פיננסיים.
מהות ההחזר היא החזר כספיהפסדים שזוהו בגין עבודות שהושלמו כבר. נכון, כלל זה תקף רק אם בעת ביצוע פוליסת הביטוח המוטב לא ידע על חישובי השגיאה הקיימים ולא היה צריך לדעת (לא קיבל מכתבים, הזמנות או תזכירים עם גילוי הליקויים).
שאלת הכללת התקופה האחרונה בפעולהביטוחים נבדקו שוב ושוב על ידי בתי משפט לבוררות. אך הכלל הבסיסי הוא שתקופת הרטרואקטיבית יכולה להיחשב ככזו רק בהסכמת הצדדים. גם אם הצדדים מניחים קיומו של סעיף כזה, אך אינם כוללים אותו בתנאי הביטוח, ניתן לסרב לנזקים.
אם המבוטח ידע על הטעויות שנעשו, אך בכל זאת קנה את הפוליסה, פעולות כאלה נתפסות כהונאה.
