Ставка дисконтирования – это та процентная השיעור המשמש להביא תזרימי מזומנים עתידיים לערכם הנוכחי. החישוב שלה, אולי, הוא אחד הנושאים דחופים ומורכבים ביותר הנובע הערכה כלכלית של כל פרויקט השקעות. מתלותה תלוי, איזה ערך סופי יהיה הערך הכספי הנוכחי.
אם אתה מחיל תעריף נמוך, ההנחהניתן להעריך את השווי של תזרימי מזומנים עתידיים צפויים. זה יכלול את המשקיע בבחירת פרויקט יעיל, וכתוצאה מכך הוא יסבול הפסדים חמורים. שיעור גבוה מדי, בתורו, יכול להוביל הפסדים, אשר למעשה הם הזדמנות אבודה לייצר הכנסה.
לפיכך, שיעור ההיוון,מייצג את שיעור התשואה באחוזים שהמשקיע אמור לקבל על ההון המושקע. כלומר, פרויקט של משקיע נחשב אטרקטיבי כאשר שיעור התשואה עליו גבוה משיעור ההיוון של כל השקעה אפשרית אחרת של הון בעל סיכון דומה.
Ставка дисконтирования, с другой стороны, היא השתקפות של ערך הכסף, תוך לקיחה בחשבון את הסיכונים ואת גורם הזמן, כי הכסף האמיתי שיש לאנשים כרגע הוא הרבה יותר עדיף (יש להם עלות גבוהה יותר) שווה לכמות הכסף שהיא מצפה לקבל בעתיד.
זאת בשל כמה סיבות, למשל, כי:
הפרמטרים הבאים כלולים בשיעור ההיוון:
שיעור היוון שחישובומבוצע על בסיס טכניקות שונות, בפועל הוא נקבע לעתים קרובות באופן ניסיוני. זה לוקח בחשבון הן את דרישות המשקיע והן את בנק ההשקעות שמושך את הכספים הנדרשים ליישום הפרויקט.
בהקשר הרוסי פעילות השקעהקשורה תמיד לרמת משתנה של סיכון, ולכן לרמות הכנסות והוצאות משתנות כל הזמן. מסיבה זו, בפועל, רווחיות הפרויקט לעתים רחוקות מחושבת בשיטת היוון ישיר, ללא התחשבות בשיעור ההיוון.
שיטת ניכיון התזרים הכספיים, בהתחשב בהיוון, בהחלט משקפת את ערך ההכנסה הזמין בצורה מדויקת הרבה יותר.
השיטות הנפוצות ביותר לקביעת שיעור ההיוון עבור תזרימי הון פיננסיים כוללים את המודלים הבאים:
1. בעצמך:
2. להשקעה:
הרגע המהותי בתהליך ההיוון- קביעת שיעור הנחה מסוים. מנקודת המבט של הכלכלה, שיעור ההיוון הוא שיעור התשואה שאפשר היה להשיג אם הכספים הנתונים היו זמינים לארגון. באמצעות שיעור ההיוון נקבע הסכום שהמשקיע יצטרך לשלם היום על מנת להיות זכאי לקבל את הסכום המשוער בעתיד.
שיעור ההיוון נדרש כדי:
