המלחין והפסנתרן המפורסם, אחד מאלההשם קשור מאוד למוסיקה קלאסית. מחבר של יותר מ 650 יצירות של מוסיקה אינסטרומנטלית ווקאלית של ז'אנרים שונים. ביניהם סימפוניות, קונצרטים, גישושים, סונטות, אופרות, אורטוריונים, שירים (כולל עיבוד מנגינות עממיות), מוסיקה לדרמות, בלט ועוד. הוא כתב קומפוזיציות לכמה סוגים של כלי מקלדת, רוח ומיתר. שמו לודוויג ואן בטהובן. יצירותיו של הגאון המוזיקלי הזה ממשיכות להדהים את חובבי המוסיקה ואניני המוסיקה אפילו כמעט 200 שנה אחרי מותו. במאמר זה נדבר על העושר המוזיקלי שהשאיר המלחין הגרמני מאחור.
חלק זה של העבודה כולל עבודותבביצוע תזמורת סימפונית עם מגוון רחב של מכשירים ולעתים קרובות בהשתתפות המקהלה. מוסיקה זו נכתבה מאוד על ידי בטהובן. היצירות, שמכילה רשימה של סימפוניות, תערוכות, קונצרטים וקומפוזיציות אחרות, מגוונים מאוד ומפורסמים.
על הקונצרטים שנעשו לרוב:
הסימפוניה מספר 5 - המסה המפורסמת ביותר עבורהתזמורת של אלה שכתב בטהובן. יצירות של כוח כזה קשה למצוא בהיסטוריה של המוסיקה הקלאסית. הוא מגלם את ניצחון כוחו של האישיות והניצחון על הנסיבות.
יצירות מעניינות אחרות כוללות: סימפוניה מס '3 ("גיבור"), פנטזיה לפסנתר, מקהלה ותזמורת ("פנטזיית מקהלה"), סימפוניה מס' 6 ("פסטורלית") ואחרים.
בז'אנר זה נכתבו רביעיות מיתרים, פסנתר ורביעיית מיתרים, כמו גם סונטות - כינור, צ'לו ופסנתר. כמה מן היצירות המבוצעות ביותר של ז'אנר זה:
המיתרים "רביעיות רזומובסקי" מעניינים,נכתב על ידי בטהובן. העבודות כללו נושאים משירי עם רוסיים והוקדשו לרוזן אנדריי רזומובסקי, דיפלומט מפורסם שאיתו המלחין היה ידידותי. מוטיבי פולקלור רחוקים מלהיות נדירים ביצירתו של המלחין הגרמני. בנוסף לרוסים, הוא השתמש גם באוקראינים, אנגלים, סקוטים, אירים, וולשים, טירוליים ורבים אחרים.
Для клавишного инструмента мастером были написаны 32 סונטות, כמו גם מחזורי וריאציות, מחזות מקשה אחת, בגטלים, צעדות, רונדואים, פולונאייז, ואלסים ועוד כמה סוגים אחרים של יצירות מוזיקליות.
ביניהם יצירות מפורסמות של בטהובן כמו:
עבור כינור ופסנתר הוא גם כתב לעתים קרובותבטהובן. יצירות אלה נבדלות על ידי חוזק מיוחד, ניגודיות ויופי צליל. כאלה הם סונטה מספר 9 ("קרייצרובה"), סונטה מספר 5 ("אביב") ומספר אחרים.
רבים מהסונטות והקונצרטים שנוצרו היו קיימים בשתי גרסאות: לכלי מיתר ופסנתר.
בווריאציה זו, בטהובן כתב יצירות,שרשימתם כוללת ז'אנרים שונים: אופרות (למרות שרק אחת מהארבע הושלמו), אורטטורים, יצירות למקהלה ותזמורת, דואטים, עריות ושירים, כולל מוזיקה עממית.
האופרה פדיליו, שהורכבה משני מעשים, הפכה ליצירתו היחידה של המלחין בז'אנר זה. העלילה נוצרה בהשראת האידיאלים של המהפכה הצרפתית, ומספרת על המאבק, האהבה והגבורה.
בין העבודות של ז'אנר השירים נוכחיםמניעים שונים: אזרחי-פטריוטי ("איש חופשי", "שיר מלחמה של האוסטרים"), לירי ("סוד", "שיר ערב תחת שמי הכוכבים") ואחרים.
היופי וההבעה של הצליל, אשרהמאזינים נהנים, זה מתאפשר לא רק בזכות הכישרון הבולט של המלחין, אלא גם מיומנותם של מבצעי המוסיקה. בטהובן לודוויג ואן, שיצירותיו נשמעות במיליוני אולמות קונצרטים ברחבי העולם, נותר אלמותי בזכות מוזיקאים מפורסמים, שהביצועים שלהם מבריקים כמו מוזיקה. לדוגמה, מיטב הביצועים הפסנתיים של מלחין גרמני הם:
רשימה זו מותנית, מכיוון שממילא כל מאזין מוצא אמן המנגן בצורה האינטימית והמהנה ביותר.
הכישרון יוצא הדופן של בטהובן בא לידי ביטוי בכל ז'אנרים של מוזיקה שהיו קיימים במאות ה- XVIII-XIX.
