ברוסית, בצורתה הראשונית של המילה יש חשיבות רבה. רבות מהדפוסים הדקדוקיים שלה תלויים בו. שם העצם אינו יוצא מן הכלל.
כדי לגלות מתוך שם עצם את הטופס הראשוני, אתה צריך לשים אותו במקרה nominative של המספר היחיד. שקול את הכלל על הדוגמה של המילים מן המשפט:
בסדרת הסמלים, בלוק אינו נמנע מתמונות אלגוריות גרידא, סמלים של מטאפורות שכבר הוקפאו כבר מזמן.
מילים מהמשפט | הטופס הראשוני של עצם, דוגמאות (מי?) מספר (אחד, אחד, אחד) |
|
|
כך נקבעת הצורה הראשונית של שם העצם. זה יעזור לנו לאיית את סיומי התיק.
אורתוגרפית, בשם בכתוביות, קשורהאת הצורך לקבוע את הטופס הראשוני. עובדה היא שזה תלוי בזה, שבו המקרים הסוף של הכתוב בשמות עצם, וכאשר הסוף של -i כתוב.
הצורה הראשונית של שמות העצם של הדחייה הראשונה מסתיימת ב- a, -i. נזכיר כי אתה צריך לשאול את השאלה: "מה?" הנה כמה דוגמאות:
במלים אלה הסיומות נכתבות-ו-א. הבחירה נקבעת בהתאם לתכנית הבאה:
ר 'נ' (למי?
עמ '(מה? למי?) - ה.
Pr. (על מי?) - א.
הנה כמה דוגמאות:
צורתו הראשונית של שם העצם | במקרה הגנטי | במקרה dative | במקרה שלפני |
כדור הארץ | אל תעוף אל הקרקע. | הצנחן התקרב לאטו אל הקרקע. | לפני הקרב, כל חייל זוכר את ארץ מולדתו. |
הנשמה | נראה כי אין נשמה כלל בעיניים הקטנות האלה. | כל זה מתוק לנפשו. | הגיע הזמן לזכור את הנשמה. |
אילו אותיות היית מוסיף במקום נקודות?
תשובות: 1) -e, 2) -e, 3) -e, 4) -e, 5) -e, 6) -e, 7) -i.
הצורה הראשונית של שם עצם של ההטיה השנייה במין הסירוס מסתיימת ב- -о / -е, ובמין הגברי -בעיצור. לדוגמה:
אם לפניך צורה ראשונית כזו של שם עצם לפניך, למילה לעולם אין סוף -וא:
כפי שאתה יכול לראות, הכתיב הזה חל רק על המקרה היחס:
אילו סיומות כתובים במילים עם פערים?
תשובה: בכל המילים הסיום -e כתוב.
אם שם העצם נשי בצורה הראשונית, כלומר ב- I. p. ח. מסתיים בסימן רך, כלומר הוא בעל הירידה השלישית. דוגמאות למילים כאלה:
אם הצורה הראשונית של שם העצם היא בדיוק זו, למילים אלה לעולם אין סיום -e:
הנה כמה דוגמאות:
בואו ניקח משימה שכל תלמיד כיתה ג 'אמור להיות מסוגל להתמודד איתה, שכן כיתה ג' מכירה את הנושא "טופס שם עצם ראשוני" במסגרת תכנית הלימודים בבית הספר.
ציין משפטים המכילים מילים המסתיימות עם -ו:
יש גם מילים שצורתן הראשונית מסתיימת ב- -ii, -ii, -ii:
למילים כאלה במקרים הגניטיביים, הדתיביים והיחידים יש את הסיום -i. לדוגמה:
כפי שאתה יכול לראות מהדוגמאות, במקרים כאלה בסוף המילים אנו רואים שילוב של אותיות -ii. רק האחרון הוא הסוף.
רשמו את הטקסט תחת הכתיב, הניחו את שמות העצם בצורה הראשונית.
כמה יפה יער הסתיו!העצים לבושים, כאילו באגדה ... רק אשוחית במחטיה ... מזעיף פנים וזורק קונוסים מלמעלה .... על ליבנה ... העלים צהובים, שקופים, משוננים. לאוסינקס יש עיגולים כתומים, יפים מאוד. תלבושת המייפל היפה ביותר ...: אדומה, מעוצבת, יוצאת דופן. בגללו לא תראו מיד אשכולות של אפר הרים ....
בקרחת היער ... על השביל ... התכנסויות ארנבות.לארנבות יש גם בגדים חדשים: על מעיל הפרווה האפור ... הופיע אפור לבן. והסנאי ... לא עומד בחידוש, הכל בעבודה .... עוד כמה ענפים ... קונוסים! ופטריות על הקרקע ...! והגרגרים על השיח ...! לא, היא תהיה לנוח בחורף בחמימות ... כן שובע ....
כל היער בסתיו מוקסם במיוחד….
אז גילית מה צורת שמות העצםהוא ראשוני, למד להשתמש בידע זה בעת בחירת הכתיב "אני ואני בסיום שמות עצם". אתה יכול לראות כמה זה פשוט ופשוט. אך היכולת לקבוע את הצורה הדקדוקית הראשונית חשובה לא רק כאשר לומדים את הנושא "שם עצם": הצורה הראשונית של פועל, למשל, חשובה גם ללימוד דקדוק, אלא זהו נושא לשיחה אחרת.