הבולשביזם הלאומי הוא תנועה פוליטית רדיקלית שהפילוסופיה שלה מבוססת על הקונצנזוס של השקפות השמאל הקיצוני והימין הקיצוני.
בכל ההיסטוריה של קיומהבולשביקים לאומיים (בולשביקים לאומיים) לא יכלו ליצור תנועה פוליטית משפיעה. לכן, קשה למדי להתחקות אחר ההיסטוריה של פרדיגמה פוליטית זו.
הוא האמין כי לראשונה היו השקפות כאלההושמע בשנת 1919. באותה תקופה אירופה נתפסה במשבר פוליטי חמור. רעיונות פוליטיים, שבעבר נחשבו אוטופיים, מומשו באמצעות הפיכות ומהפכות. באותה תקופה שתי מגמות חדשות היו פופולריות ביותר: קומוניזם ו"ניאו-לאומיות ". שני המחנות היו באופוזיציה. עם זאת, כמה הוגים מצאו קווי דמיון בהפכים אלה לכאורה.
במובנים רבים, הבולשביזם הלאומי חייב את זההופעת ניצחון המהפכה ברוסיה. הקומוניסטים שעלו לשלטון תפסו את עמדת הבינלאומיות. עם זאת, חלק מהמנהיגים האמינו כי ניתן לבנות בעתיד חברה סוציאליסטית וקומוניזם, המבוסס על המסורות האתניות של העמים. השקפות כאלה היו פופולריות מאוד בגרמניה.
מדינה שנקרעה מתסיסה אזרחיתשזה עתה הפסיד את המלחמה, גלש לתהום המשבר. רפובליקת וויימר הייתה בבידוד בינלאומי מוחלט. העיתונות ופקידי המעצמות האירופיות השתמשו במונחים כמו "האומה המבוזה ביותר באירופה" כדי להתייחס לגרמנים וכן הלאה.
קודם כל, מושג האיחוד בין רוסיה ולגרמניה, כפי שהתייחס אליה הבולשביזם הלאומי, היה רקע גיאופוליטי. שתי המדינות כבשו את המקומות החשובים ביותר בחיים הפוליטיים באירופה וביבשת כולה. לארצות הברית לא הייתה אז אותה השפעה על העולם הישן כמו לאחר מלחמת העולם השנייה. לכן הוצע כי ברית גרמניה ורוסיה תשלוט בכל העולם.
האידיאולוגיה של הבולשביזם הלאומי מבוססת עלדחייה קיצונית של הקפיטליזם. כל התיאורטיקנים הכירו בקיומה של מלחמת מעמדות. בתחום זה הפרדיגמה מעתיקה כמעט לחלוטין את הדעות שהביעו הקומוניסטים. על פי התיאוריה, כל העולם נחשב כמחולק לדיכאים ומדוכאים. אך אם השמאל רואה במערכת הקפיטליסטית רק שיטת ניצול כלכלי, אזי הבולשביקים הלאומיים רואים את הבעיה מהצד "הנכון". הם מאמינים כי אורח החיים הקפיטליסטי לא רק שולל זכויות שוות לסחורות המיוצרות, אלא גם מוביל להשפלת ההמונים.
פרידריך לנץ מייסד את הארגון "Der Workampfer".הבולשביזם הלאומי רוכש את המפלגה הפוליטית הראשונה. חוקרים רבים נוטים לייחס את האחים שטרסר לבולשביקים הלאומיים. מתנגדיו של היטלר במפלגה הלאומית-סוציאליסטית דחו את הגזענות הפתולוגית של הפיהרר שלהם וסברו כי המאמץ העיקרי צריך ללכת למאבק באויב המעמד. הבולשביקים הלאומיים דגלו בהלאמה מוחלטת של כל הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור. במקביל, הוצע להנהיג ניהול קפדני של המדינה בכל ענפי המשק. בהקשר זה, הבולשביקים הלאומיים קיבלו השראה מהצלחות התיעוש הכפוי של סטלין.
הכלכלה הוצגה כמתוכנן עם ברורחלוקת עבודה. הנס איבלינג כתב כמה עבודות משמעותיות בנושא תכנון חקלאי קולקטיבי. הגישה המתוכננת הייתה פופולרית ביותר בקרב השמאל במערב אירופה. אסתטיקה תעשייתית הייתה אחד המאפיינים המזהים של הלאומיות והקומוניזם החדשים.
העיקרון הבסיסי של הבולשביזם הלאומי הניחמסורות לאומיות של עמים שונים כמנוע המהפכה. המדיניות הלאומית הוצגה כשמרנית ומסורתית למדי. תיאורטיקנים רבים האמינו כי רק לכידות העם המבוססת על זהות אתנית תסייע בבניית חברה חדשה. היחס לדת היה שונה. הבולשביקים הלאומיים של הגל הראשון ובמיוחד הגל השני לא היו דתיים.
בתקופה שלאחר הסובייטים הוא הפך פופולרי מאודעבודה פוליטית מאת דייוויד ברנדנברגר. הבולשביזם הלאומי, לדעתו, מקורו דווקא בעידן הסטליניסטי. החוקר הביא דוגמאות לשינויים במערכת הערכים הסובייטית ערב מלחמת העולם השנייה. התסיסה הסובייטית החלה לפנות למניעים רוסוסוצנטריים לאומיים ולגיבורי עם בעבר. זה נעשה כחלק מהתגייסות האוכלוסייה לפני המלחמה הקרובה. כמה מנהיגים של רוסיה הצארית שוקמו: נבסקי, קוטוזוב, רספוטין ואחרים. מניעים כאלה יעילים ביותר. כוחות פוליטיים רבים עדיין משתמשים בהם.
הבולשביקים הלאומיים המקומיים הראשונים הופיעו בסביבההגירת רוסיה. לאחר הקמת הכוח הסובייטי, כמה מתנגדים חזרו ושקלו את יחסם לקומוניזם עקב הצלחת המשטר החדש. הובאו רעיונות לאחד את דעותיהם של מהגרים "לבנים" ובולשביקים אדומים. כמה דמויות אף כתבו מאמרים מדעיים ושלחו אותם למוסקבה.
רבים מהבולשביקים הלאומיים המודרניים אידיאלייםהעידן הסטליניסטי של ברית המועצות, בהתחשב בכך כדוגמה למערכת הבולשביקית הלאומית. זה נובע בעיקר מהפנייה של התעמולה הסובייטית למסורות לאומיות. לאחר קריסת ברית המועצות הופיעה המפלגה הבולשביקית הלאומית הראשונה ברוסיה. מנהיגו היה אדוארד לימונוב. יחד איתו עמדו בראשם הפילוסוף דוגין והזמר יגור לטוב. NBP נזכרה בשל מספר פעולות ישירות די פרופיל גבוהות בשנות התשעים.
הבולשביקים הלאומיים תפסו מבני מנהלה, שיבשו את ישיבות הממשלה ותקפו פקידים מושחתים.
כמו כן, על הבולשביקים הלאומיים נמתחת ביקורת "מימין".ליברלים ומרכזים אינם מקבלים עמדות אנטי-קפיטליסטיות קשות. בשנות התשעים התנועה הבולשביקית הלאומית קיבלה קנה מידה רחב באמת. היו אסוציאציות שונות בארצות פוסט-סובייטיות רבות. ברוסיה, כמה בולשביקים לאומיים קיבלו מאסרים ארוכים בנסיבות מוזרות למדי. לאחר מעצרם של מרבית הפעילים התנועה החלה לדעוך. כרגע אין אף תנועה לאומית-בולשביקית חוקית אחת ברוסיה ובמדינות הפוסט-סובייטיות.
