התפלגות הבקרה התאגידית תלויהאת הייחודיות היחסית של גורמי הייצור המהווים את התאגיד כפירמה וכיצד נבנה התכנון של פעילות הארגון. בעוד שההון הפיזי או חלק ניכר ממנו הוא כמעט תמיד השקעה ספציפית, גורמים אחרים של ייצור יכולים להתמחות פחות או יותר, כלומר, להיות ספציפיים, בהתאם למספר סיבות, למשל, תכונות טכנולוגיות תהליך הייצור, מבנה המידע של החברה, התרבות הארגונית, תכנון השיווק, מצב השווקים של גורמי הייצור הרלוונטיים, הזמינות של מנגנונים להבטחת האינטרסים גורמים ספציפיים stavschikov אינם הבעלים של החברה, וכן הלאה. n.
אם ניקח בחשבון את היכולת הכלכליתסוכנים להשפיע על התהליך המדיני, ניתן להניח כי ניהול השיווק בנושא הבחירה של ספקים של משאבים כספיים וארגון היחסים איתם, וניהול של חברות יכוון על מנת להבטיח את האינטרסים שלהם, כולל על ידי השפעה על גופים רגולטוריים נורמות משפטיות.
בהתבסס על הנחה זו, הבה נפנה לתכונות של הכלכלה הרוסית המודרנית ומפעלים רוסיים.
Среди характерных особенностей советской הכלכלות, שהיו בירושה ברובה בכלכלה הרוסית, היו מוזרות במינון ייחודי, בממדים מבניים וסקטוריאליים ובתכנון מרכזי של פעילות הארגון. כל זאת בשילוב עם ביורוקרטיזציה של ניהול תעשייתי, פילוס, היעדר מנגנוני תמריץ יעילים לעובדים. אולי, כמעט כולם באמצע שנות ה -80 נעשו מודעים לחוסר התוחלת של כיוון התפתחות כזה. הצורך בשינוי עמוק היה ברמת המיקרו, שם מתרחש התכנון העיקרי של פעילות הארגון, וברמת המאקרו, שמשמעותה השתנות מבנית של כלכלת המדינה כולה. אבל ההתארגנות המבנית של המשק היתה בעיה גדולה מאוד, שפתרונה היה קשור ליציבות פוליטית, שנעדרה בארץ. לכן, אין זה מפתיע כי מחברי הרפורמות העדיפו להתמקד הרפורמה בצד הפורמלי של יחסי רכוש, בתקווה שזה יהפוך זרז לשינויים מבניים.
התוצאה של גישה זו הייתה, באופן דינמיהסתירה המתפתחת בין הפרמטרים המבניים של כלכלת המדינה והניסיונות "לדחוף" אותה לקראת המעבר לתכנון השוק של המיזם. זה בולט במיוחד בתעשיות בעלות המונופוליזציה הגבוהה ביותר, התמחות צרה וענפי טכנולוגיה מפגרת. העובדה היא שההון האנושי של תעשיות אלה הוא למעשה גורם ייצור ספציפי. סיום יחסי הגומלין עם גורמים אחרים, סגירת חברות תוביל לכך שרוב העובדים לא יוכלו למצוא עבודה, כלומר הם לא יוכלו לממש את ההון האנושי שלהם. בינתיים, משיכת המימון של חברות אלה אפשרית רק בתנאי שספק ההון יקים שליטה עליהם והמשך ארגון מחדש מעמיק, שכן במצבם הנוכחי חברות אלה אינן יכולות להיות רווחיות.
יתרה מזאת, על המדינה בהכרח לקבלתפקיד המתווך הראשי במשק על מנת לנטרל את ההשלכות השליליות של המבנה המעוות של הכלכלה והזרמים הפיננסיים בו, לעורר את המעבר לאסטרטגיות פיתוח שוק מודרניות.
